פסק-דין בתיק בר"ע 31212-02-13

השופט עמירם רבינוביץ

1.                        לפנינו בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב  (דמ"ש 52259-02-12; השופטת אורנית אגסי), בו התקבלה תביעת המשיבה לתשלום נזקים אשר גרם לה המשיב במסגרת עבודתו במשיבה.

2.                        המשיבה הינה חברה העוסקת במתן שירותי דיוור. המבקש הועסק בחברה הן כשליח והן כאיש מכירות.

3.                        ביום 15.8.2010 התבקש המבקש לבצע משלוח לדואר, ובכלל זאת ביצוע תשלומים עבור לקוחות המשיבה. לטענת המשיבה, מדובר בתשלומים לרשויות, אותם חובה לשלם עד לתאריך זה (15 לחודש), כאשר הנוהג בחברה הוא לאסוף במהלך היום את התשלומים מאותם לקוחות המבקשים שירות זה, ולבצע את המשלוח בין השעות 16:00-17:00.

4.                        המשיבה טענה, כי המבקש הגיע לסניף הדואר והמתין בתור, ומשהגיע תורו (קרוב לשעה 18:00), הוא שילם רק חלק מהתשלומים, וזאת כיוון שלטענתו אמרו לו בסניף הדואר שעליהם לסגור. לאחר מכן עזב המבקש את סניף הדואר על דעת עצמו, מבלי שאיש מעובדי סניף הדואר בקש ממנו, ורק לאחר מכן דיווח למנהל העבודה במשיבה שהוא לא שילם את כל התשלומים, ושהוא כבר מחוץ לסניף הדואר.

5.                        כתוצאה מהאמור לעיל, חויב אחד מלקוחות המשיבה בתשלום קנס עקב אי התשלום לרשויות במועד, ואותו לקוח דרש מהמשיבה לשלם את הקנס במקומו.

6.                        המשיבה פנתה לרשויות המתאימות בבקשה שיבוטל תשלום הקנס, אך ללא הועיל,  כך שבסופו של יום נאלצה המשיבה לשלם את סכום הקנס ללקוח, אשר בינתיים שילם את הקנס מכיסו.

7.                        המשיבה הוסיפה וטענה, כי פרט לסכומי הכסף אותם נאלצה לשלם ללקוח, התהוו סדקים באמונו של הלקוח כלפיה, אותם לקח זמן רב לאחות, בגין האיחור ואי הנעימות שנוצרה  כלפי  הלקוח כתוצאה מהמקרה האמור.

8.                        בשל התנהגותו זו של המבקש הגישה המשיבה תביעה לבית הדין האזורי בה תבעה את הרכיבים הבאים:

א.  הסכום ששולם ללקוח בגין הנזק הישיר בסך 3,695ש"ח בצרוף מע"מ.

ב.  כ- 10 נסיעות אל משרדי הלקוח, למטרת ישוב ההדורים -סך  1000 ש"ח.

ג.  כ- 20-25 שליחויות לרואה החשבון, למס הכנסה למע"מ ולביטוח לאומי על מנת לנסות ולבטל את תשלום הקנס-  סך 750 ש"ח.

9.                        המבקש לא הגיש כתב הגנה. בדיון שהתקיים ביום 17.10.12 אליו התייצב המבקש, נקבע כי לפנים משורת הדין יוכל המבקש להגיש כתב הגנה תוך 14 יום ממועד הדיון ברם,  המבקש לא  עשה זאת.

10.                    ביום 3.2.13 התקיים דיון נוסף בהליך, אליו לא התייצב המבקש, והמשיבה בקשה כי ינתן פסק דין  נגדו בהעדר הגנה ובהיעדר התייצבות.

11.                     בפסק דינו קבע בית הדין האזורי את הדברים הבאים:

"הנתבע הוזמן להיום כדין ולא התייצב כעולה מאישור המסירה. ההזמנה נשלחה לכתובתו ואישור המסירה חזר כלא נדרש, על כן ייחשב אישור מסירה זה כאישור מסירה כדין.

זאת ועוד, כעולה מפרוטוקול הדיון בפני הרשמת חופית גרשון מיום 17.10.12 ניתנה אפשרות לנתבע להגיש כתב הגנה בתוך 14 יום למרות שכבר במועד זה היה צריך להמצא בתוך התיק כתב הגנה.

לאחר שבחנתי את העובדות דלעיל וכן קראתי את טענות הנתבע במועד הדיון מיום 17.10.12, אני נעתרת לבקשת התובעת ליתן פסק-דין בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות כנגד הנתבע.

כעולה מכתב התביעה התובעת תבעה את הנתבע  בנזקים שגרם לה במסגרת עבודתו בסך כולל של 6,036 ש"ח. על כן על הנתבע לשלם לתובעת סך של -6,036 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות ניהול הליך זה בסך -.1,500 ש"ח בשים לב כי התובעת התייצבה לדיון פעמיים".